עגלת הקניות שלך ריקה

תפריט ראשי



חדשות

שמחה והתרגשות מילאו בראשית השבוע את הלבבות למראה הילדים חיים-מיכאל ורפאל-יצחק גרוס, היוצאים בריאים ושלמים משערי המרכז הרפואי שניידר בפתח-תקווה, לאחר שלושה שבועות של אשפוז וימים קשים רוויי מתח וחרדה. השמחה המשותפת שמילאה השבוע את לב כולנו, כמו הכאב הנורא, החרדה הגדולה והתפילות הרבות שליוו אותנו מיד אחרי ההרעלה המצערת – הם תופעה ייחודית לעם היהודי. פתאום כל לב יהודי, בארגנטינה ובאוסטרליה, בפריז ובדרום-אפריקה ובכל נקודה יהודית בעולם, עקב בדאגה אחר הלבבות הרכים של שני הילדים, שמתאמצים לשרוד בסיוע המכשור הרפואי המתקדם. כולנו התפללנו ושפכנו תחינות לפני אבינו שבשמים, כי אחרי המכה הנוראה שהוכתה המשפחה, בהילקח ממנה שתי הבנות אביגיל ויעל, ייוותרו לפחות הילדים האלה בחיים. ואם צריך נס – שיתחולל הנס. ואכן, בורא העולם הקשיב לתפילות והנס קרה. על כך כולנו מלאי תודה. כמו בתוך משפחה איך אפשר להסביר את פרץ האחדות הזה? מניין אותה תחושת ערבות הדדית ושותפות גורל בין יהודים שלכאורה אין שום קשר ביניהם? איך מסבירים את הפער בין ההתכתשויות היום-יומיות והמחלוקות השגרתיות ובין היכולת להניח הכול בצד ברגעים מסויימים ולהרגיש שכולנו עם אחד ובליבנו פועם לב אחד? דפוס ההתנהגות הזה מאפיין מערכת יחסים של בני משפחה. הם יכולים לריב ולהתווכח, לכעוס ולהתפרץ, אבל ברגע שמישהו מבני המשפחה נקלע לצרה או למצוקה – פתאום הכול מרגישים כי כאבו של אותו בן משפחה הוא כאבם האישי, כי דאגתו דאגתם וכי צרתו – צרתם. ספרות הקבלה והחסידות ממשילה את בני העם היהודי לאיברים בגוף אחד. במבט שטחי כל איבר הוא יחידה עצמאית, בעלת צרכים ייחודיים ותִפקודים נבדלים, אבל במהותם הפנימית כל האיברים הם חלק ממהות אחת, מגוף אחד. ככה בדיוק אנחנו. הרושם העולה מהוויכוחים ומההתכתשויות של ימי השגרה מטעה אותנו לחשוב שבאמת אנו מפולגים ומפוררים, אבל זה רושם מוטעה. עמוק בפנים קיימת אותה נקודה יהודית שמאחדת את כולנו, והיא נחשפת ברגעים שבהם האחדות הזאת עומדת למבחן. מקור האופטימיות אמת עמוקה זו היא המקור לאופטימיות גם בימים שבהם נדמה כי שטן המחלוקת מצליח לתקוע טריז בתוכנו והאווירה הציבורית נעכרת בגילויי עוינות ושנאה. בסופו של דבר האחדות הפנימית תפרוץ החוצה ויוכח שוב כי הנקודה הפנימית המשותפת חזקה מכל המפריד והמפלג. חשוב לזכור זאת גם בעיתות של מתיחות פנימית. היהודי השני איננו אוייב. אולי הוא כועס, אולי הוא ממורמר, אולי מישהו הסית אותו, אבל בתוך-תוכו הוא יהודי כמוך. היעד שלנו צריך להיות – הסרת המעטפת החיצונית וחשיפת הנקודה הפנימית. לכן חבל על כל הוויכוחים וההתגוששויות המילוליות, שאינם מסייעים להשיג את המטרה האמיתית. פרשת השבוע נושאת עמה את המסר הזה – "ויקהל משה". עלינו להיקהל יחדיו, לזכור שכולנו קהל אחד, מהות אחת, נשמה גדולה אחת שהתפצלה לגופים רבים. כי זה מה שבאמת הננו

קרא עוד


עמוד 1 מתוך 1
  • 1